פרויקטים של יעוץ, מחקר ופיתוח
פרויקטים שבוצעו לאחרונה באף.טי.איי.סי.:
- I. שמירת איכות מוצר באחסון:
- II. מערכות לבקרת מזיקים:
- תכנון מערכת משולבת של אוורור וקירור של גרעינים בממגורות (ישראל).
- תכנון מערכת משולבת של אוורור, קירור ומערכת הזרמת גזים באווירה מבוקרת של גרעינים בממגורות (קפריסין).
- הגנה ארומאטית במפעלי מזון.
- חיטוי תרמי של תמרים.
- איוד גידולי שדה טריים בטמפרטורות נמוכות להדברת חרקים מזיקי שדה.
- אריזות מזון המונעות חדירת חרקים.
- III. מו"פ של חומרי הדברה.
פיתוח טכנולוגיה בת קיימא להקטנת הפסדים באורז מקולף באחסון.
פרויקט מחקר ופיתוח במסגרת האיחוד האירופי (Eureka - IPM-RICE) בו השתתפה אף.טי.איי.סי. כנציגת ישראל. הפרויקט בוצע בשיתוף עם קבוצות מחקר מפורטוגל, ספרד, גרמניה ויוון. את אף.טי.איי.סי. ייצג פרופ' שלמה נברו אשר יישם במסגרתו את הידע שנצבר על מערכות בקרת חרקים על ידי אווירות מבוקרות בתוך ממגורות. טכנולוגיה בת קיימא זו מאפשרת הקטנה של הפסדי אורז מקולף בשלב האחסון תוך שמירת איכות המוצר והסביבה. ההפסד במשקל הסחורה הנגרם עקב זיהומים הנגרמים על ידיי חרקים מזיקים, פטריות ומכרסמים. טכנולוגיה זו משמשת תחליף לשימוש בכימיקלים המשמשים כחומרי איוד והמותירים שאריות המוצר. כיום הטכנולוגיה מיושמת בהודו ובמדינות מתפתחות נוספות. תוכנית זו נבחרה כתוכנית מצטיינת של האיחוד האירופי.
תכנון מערכת משולבת של אוורור וקירור של גרעינים בממגורות
חברת אמבר היא חברה המייצרת מזון בעבור בעלי חיים. לחברה מספר ממגורות. באמבר הוחלט לבנות עוד 4 ממגורות בעלות גודל חורג בגובה של 47מ' לצורך שמירה על איכות הגרעינים המאוחסנים ולמנוע התפתחות אוכלוסיות של חרקי מחסן נקבע כי יש לשלב בתכנון הממגורות מערכת אוורור וקירור. אף.טי איי.סי. תכננה וליוותה את מהלך הבניה של הממגורה. תכנון המערכת נעשה תוך התחשבות במדדים המשפיעים על הגרעינים הכוללים הבנה של זרימת הגרעינים, מאפייני זרימת אוויר תנועת לחויות, חילופי חום, התאמה לתנאי האקלים והסביבה. חומר לימוד על הפיסיקה של ממגורות ניתן ללמוד בספר:
The Mechanics and Physics of Modern Grain Aeration Management
אריזות מזון המונעות חדירת חרקים
אריזות המזון מהוות את המחסום האחרון המגן על מוצרי מזון לאחר שהסתיים תהליך היצור והמוצר המוגמר הועבר לרשות הקמעונאים או נקנה על ידי הצרכנים. מספר מינים של חרקי מזון ידועים ביכולתם לכרסם יריעות פלסטיק ולחדור דרך האריזות למוצר. במטרה לפתח טכנולוגיה אשר תמנע כרסום של חרקי מחסן באריזות הוחלט לזהות חומר בעל יכולת דחייה לחרקים אשר ישולב בלמינט וישרוד את תהליכיי ייצור למינט הפלסטי. פרויקט זה החל במסגרת עבודת מחקר במנהל המחקר החקלאי במעבדתו של פרופסור שלמה נברו כבר בשנת 1996 ובמסגרתו זוהו מיצויים מצמחים שנמצא כי הם היעילים ביותר ליישום מטרה זו. פטנט הראשון נרשם בשנת 1998 (מס' פטנט PCT/IL99/00354) פטנט זה היה תחילתו של המחקר שהביא לזיהוי המשתנים החשובים לדחיית חרקים, לקביעת הטכנולוגיה המאפשרת את יישומו של הרעיון ולבסוף רישום פטנט שני בשנת 2010 (מס' פטנט 2B 7,749,525). הממצאים הביאו להקמת חברת ההזנק בשם ביופאק. לחומר שזוהה נקרא תכשיר ביופאק והוא שולב בשכבות הביניים של הלמינט. הימצאותו של החומר הדוחה באריזות המזון מעניקה הגנה למוצר בזמן האחסון ומונעת את זיהומו בחרקים. מידע רב נוסף ניתן לקרוא בפרק בנושא שפורסם בספר על אריזות מזון חכמות.
Natural nontoxic insect repellent packaging materials.
כיום נמשך המחקר המשותף בין ביופאק ואף.טי.איי.סי. במטרה להביא לפיתוח של אריזות חכמות נוספות בסוגי אריזה אחרים.
שמירת איכות פולי קקאו בזמן האחסון
עיקר גידולו של הקקאו בעולם מקורו במדינות מתפתחות בהם שוררים תנאי אקלים חמים ולחים. במדינות אלו מאוחסנים הפולים בשקי יוטה בתנאי הסביבה החמים והלחים. תנאים אלו הינם תנאים מיטביים להתפתחות המיקרו פלורה ושאר חרקים מזיקים הנוברים בפולים ובכך מחישים את פעולת המיקרו פלורה. התוצאה - ירידה ניכרת באיכות הקקאו. במטרה לפתח טכנולוגיה שתאפשר אחסון הפולים לאורך זמן ללא פגיעה באיכותם גם בתנאים של חוסר בתשתיות אחסון מתקדמות פנתה חברת GrainPro לאף.טי.איי.סי. לבחינת האפשרות של אחסון הפולים בתנאים הרמטיים. נמצא כי איכות פולי הקקאו נשמרה גם בתנאי רטיבות גבוהים (8% ע"ב משקל רטוב) ונמנעה התפתחות חומצות שומן חופשיות. כיום טכנולוגיה זו מיושמת במדינות כחוף השנהב, גאנה ואינדונזיה המהוות יותר מ-50% מהיבול העולמי של קקאו. טכנולוגיה זו נמצאה יעילה וקלה ליישום בתנאי תשתית חסרים. כמו כן, הטכנולוגיה נמצאה כידידותית לסביבה בעלויות כלכליות מינימאליות תוך שמירה על איכות המוצר. העבודה פורסמה בכינוס מדעי בפורטוגל.
הגנה ארומאטית במפעלי מזון
חדירה אקראית של חרקים לאזורי היצור של מפעלי מזון דרך דלתות ופתחים המשמשים להעברת מוצרים ועובדים מהווה מקור לזיהום מוצרים. במטרה לצמצם את חדירת החרקים לשטחי העבודה והיצור גם ללא הגבלת התנועה של העובדים ושינוע המוצרים בזמן העבודה במפעל פותח הרעיון של הגנה ארומטית.
הגנה ארומאטית מבוססת על יצירת ערפול נקודתי בחומר הארומאטי ממקור צמחי בעל יכולת מוכחת של דחית חרקים גבוהה ויציבה בסביבה המטופלת. בבדיקות שנערכו במעבדת אף.טי.איי.סי. נמצא כי החומר המשווק על ידי חברת ביופאק הוא בעל יכולות מתאימות. חומר ביואפק הינו תוסף מזון הנחשב בטוח לשימוש על ידי מנהל המזון האמריקאי (FDA) ומכיר בהם כחומרים הבטוחים לשימוש למאכל אדם (GRAS). החומר הפעיל, שהינו תוסף מזון בטוח גם לשימוש בסביבות יצור של מוצרים אורגניים, ולכן יכול להיות מיושם במפעלים אורגאניים. חומר ביופאק שולב במערכת ערפול מקומית המאפשרת ריסוס בפרקי זמן קבועים של החללים בפתחים הדורשים הגנה מפני חדירת חרקים מזדמנים, ובכך מצטמצמת חדירתם לאזורי היצור והפעילות הנקיים.
שמירת איכות בוטנים מקולפים בזמן האחסון.
בוטנים לאחר הקציר מאוחסנים מקולפים על מנת לחסוך בנפח האחסון. בתנאים סובטרופיים כמו אלו השוררים בישראל זמן האחסון של בוטנים מקולפים מוגבל עקב ירידה מהירה באיכות המוצר. שתי סיבות עיקריות למובילות לירידה באיכות המוצר; הסיבה הראשונה היא שהבוטנים הינם מוצר המכיל כ-42% שומן המהווים מקור אפשרי להתפתחותן של חומצות שומן חופשיות (FFA) והסיבה השנייה היא שבדרך כלל הבוטנים מגיעים נגועים בפטריות עובש מהשדה. בתנאי אחסון סטנדרטים במחסנים בתנאי אקלים סוב-טרופיים השילוב בין שתי הסיבות שהוזכרו לעיל מובילות לעליה מהירה באוכלוסיית פטריות העובש אשר חלקן לעיתים מובילות להתפתחות רעלנים (Aflatoxins).
באף.טי.איי.סי. נחקרה האפשרות להעריך את זמן אחסון הבוטנים המקולפים תוך מניעה של התפתחות של FFA, פטריות ורעלנים. הטכנולוגיה שנבחרה באף.טי.איי.סי. הייתה איסום הרמטי. במחקר זה נמצא כי נשמרה איכות הבוטנים הראשונית, התפתחות פטריות העובש דוכאה ונמנעה עלייה בחומצות השומן החופשיות. שילוב של ידע זה עם מערכות אחסון הרמטיות, כדוגמת קוקונים, מאפשרת שמירה של המוצר גם במדינות מתפתחות בארצות מפותחות יותר לאורך זמן. העבודה פורסמה בכינוס מדעי ביוון.
חיטוי תרמי של תמרים
תמרים רגישים להתפתחות נגיעות במספר מינים של חיפושיות תסיסה. במשך שנים החיטוי בוצע על ידי איוד במתיל ברומיד. במסגרת המאמץ העולמי להפסקת השימוש במתיל ברומיד פיתחה אף.טי.איי.סי. טכנולוגיה אלטרנטיבית המיישמת טיפול תרמי ידידותי לסביבה המשולב בתהליכי העיבוד של התמרים לאחר הגדיד. המחקר מומן על ידיי המשרד להגנת הסביבה. הטכנולוגיה נבדקה על זני התמרים היבשים הגדלים בארץ: מג'הול, דקל-נור, אמרי, זהידי, דרי, חדראוי וחלאוי ונמצאה כיעילה וידידותית לסביבה. בשנת 2010 הסתיים המחקר שתוצאותיו הובילו להפסקת השימוש במתיל ברומיד בענף התמרים בישראל. ממצאי המחקר פורסמו על ידי המשרד לשמירת הסביבה וזמינים לכל דורש.
תכנון מערכת משולבת של אוורור, קירור ומערכת הזרמת גזים באווירה מבוקרת של גרעינים בממגורות
משרד החקלאות של קפריסין זימן את מומחי אף.טי.איי.סי. להציע פתרונות טכנולוגיים לבעיית העמידות לפוספין שהתפתחה באוכלוסיות חרקי המחסן בממגורות המדינה (Cyprus Grain Commotion). בפרויקט משותף עם חברת הדברה ואיסום הולנדית, EcO₂, תוכנן, ונבנה מערך הממגורות באווירה מבוקרת. בנוסף תוכננה בעבור קפריסין ממגורה אטומה בודדת ליישום מוצלח של איודים למניעת המשך התפתחות העמידות של החרקים המזיקים.
מו"פ של חומרי הדברה
המודעות הגבוהה בעולם להגנה על הסביבה הביאה את הקהילה הבינלאומית להוציא משימוש את אחד משני חומרי גזי ההדברה באיוד העיקרים להדברת חרקים, מתיל ברומיד. התוצאה המידית מהחלטה זו הייתה מחסור בפתרונות יעילים לבקרת מרקי מחסן הפוגעים במוצרי מזון במחסנים ובחומרי גלם כגרעינים וקטניות. עקב המחסור שנוצר בחומרי איוד להדברה, אף.טי.איי.סי. מסייעת בזיהוי חומרי איוד אלטרנטיביים לחברות המשווקות פתרונות להדברת חרקים בישראל. במסגרת רישוי חומרי ההדברה אף.טי.איי.סי. מבצעת:
- בדיקות מעבדה בתנאים מבוקרים לקביעת יעילות החומר כנגד מזיקי מזון המצויים בישראל וחומרי גלם ישראלים.
- בדיקות בקנה מידה חצי-מסחרי ומסחרי לקביעת יעילות החומר כנגד מזיקי מזון המצויים בישראל בתנאי האקלים המקומיים.
- ביצוע כל הבדיקות הנדרשות על ידיי הרשויות הממונות.
- סיוע וליווי מקצועי בתהליך הרישוי והשתתפות בוועדות הרישוי של משרדי הממשלה.
במסגרת זו סייעה אף.טי.איי.סי. בתהליך הרישוי בישראל של ואפורמייט (Vapormate™) להדברת חיפושיות תסיסה בתמרים וחרקי מחסן בגרעינים. נקבעו תנאי האיוד היעילים ביותר לביצוע ההדברה. עבודה פורסמה בכינוס מדעי בפוטוגל.
אף.טי.איי.סי. משתפת פעולה במחקר ופיתוח ישראלי - תורכי של חומר איוד פרופילן אוקסיד (PPO). מספר מאמרים בנושא מופיעים ברשימת הספרות באתר.
איוד גידולי שדה טריים בטמפרטורות נמוכות להדברת חרקים מזיקי שדה.
לגידולים כצמחי נוי, פרחים או תבלינים טריים חיי מדף קצרים. המוצר חייב להגיע לרשות הלקוח בתוך 4 ימים. כדי לשמר את איכותם מרגע הקטיף ועד היצוא שלהם המוצר חייב להישמר בטמפרטורה נמוכה של כ-4 מעלות צלסיוס. היות והמוצר נקטף בשדה קיים סיכוי כי יהיו עליו חרקים ועכבישניים החיים על הצמחים. למדינות היעד אליהן מיוצאים מוצרים אלו יש סבילות נמוכה מאוד למזיקים; דרישות ההסגר הן כי לא יהיו במוצר חרקים או עכבישנים חיים כלל. הצורך בקטילה של כל המזיקים במוצר שהוא בעל רגישות לחומרים פיטוטוקסיים בזמן קצר ובטמפרטורה נמוכה מציב בפני המדבירים דרישה כמעט בלתי אפשרית לביצוע. לבקשתם של המגדלים מאף.טי.איי.סי. הוחלט לקדם עבודת מחקר זו ובעקבות כך פותחה טכנולוגיה אשר נותנת מענה לדרישות אלו. הטכנולוגיה מבוססת על חשיפת הצמחים לגז האיוד פוספין לקטילה של מזיקי השדה. הטיפול מתבצע ב- 4 מעלות צלסיוס למשך 24 שעות חשיפה. לצורך הצלחת הטיפול פותחו פרוטוקולי עבודה ייחודיים ומחולל פוספין יעודי. עבודה פורסמה לאחרונה בכינוס מדעי ביוון.
